אודות הומאופטיה קלאסית

הטיפול ההומאופטי הקלאסי פועל יחד עם מערכת החיסון ויכולת הגוף לרפא את עצמו באופן טבעי.

ההומאופטיה מטפלת באדם כשלם ולכן היא מציעה פתרון למגוון רחב של בעיות, הן גופניות והן נפשיות, וכמו כן מתאימה לטווח גילאים רחב, מינקות ועד לגיל הזהב.

הומאופטיה יעילה במיוחד במחלות ילדים, אלרגיות, הקלת אסטמה, מצבי חרדה או דיכאון קלים, הפרעות קשב וריכוז, כאבי ראש והפרעות שינה.

למי מתאים הטיפול?

תינוקות, ילדים ומתבגרים – בעיות ביניקה, אסטמה, בעיות עור, פריחות ואלרגיות, דלקות גרון ואוזניים, נפגעי חיסונים, פחדים וחרדות, הפרעות קשב וריכוז, היפראקטיביות, פצעי בגרות, בעיות שינה, דיכאון,הפרעות אכילה,הפרעות שינה,הפרעות התנהגות.

מבוגרים - אלרגיות, אורטופדיה, בעיות הורמונאליות, דלקות שונות, מחלות במערכת הנשימה, כלי דם, שתן וכליות, בעיות עיכול, גלי חום ותופעות גיל המעבר, כאבי מחזור ובעיות פוריות, מיגרנות, חרדות, דיכאון, פחדים, עצבים, עייפות, בעיות זיכרון וכו'.

התפיסה ההומיאופטית

כמעט בלתי אפשרי להסביר את שיטת הטיפול ההומאופטית ותפיסתה מבלי להישיר מבט לעבר השיטה הקונבנציונאלית - במיוחד לאור העובדה שמגליה היה רופא קונבנציונאלי. הפרינציפאל של השיטה הקונבנציונאלית הינו טיפול סימפטומטי, כאשר סימפטום מוגדר כיציאה מהתפקוד הנורמאלי של הגוף. בשיטת טיפול זאת נעשה שימוש בחומרים המעכבים או מונעים פעולה, וכמו כן חומרים המגבירים פעולה, כאשר כל שיטת הטיפול נשענת על פרינציפאל שהציג רופא בשם גלן, האומרת: Contrary Cure Contrary (ניגוד מרפא ניגוד). בנוסף, כולנו מכירים חומרים בתחום הטיפול הקונבנציונאלי כגון: אנטי ביוטי, אנטי דלקתי, אנטי דיכאון, משכחי כאבים, מורידי חום, סטרואידים, אספירין וכדומה.

עד היום שיטה זו הצילה חיי אדם רבים וגרמה להארכת תוחלת החיים, אך אם נסתכל יותר לעומק נראה ששיטה זאת היא גם הגורם העיקרי לשינויים רבים באיכות חיינו - לטוב ולרע - תלוי כמובן מאיזה צד של המטבע מסתכלים. היום בעולם המודרני, ובמיוחד בצד המערבי של המטבע, היכן שרמת ההיגיינה עלתה במקביל לירידה בשיעור (עד כדי היעלמות) של מחלות מהעולם, מתישהו הייתה חייבת להישאל השאלה: "מהי הגדרתה של שיטה זאת לריפוי"? השאלה מתעוררת כיוון שלרוב, תרופות קונבנציונאליות אינן משפיעות נקודתית על תוצאה ספציפית אלא סביבתית, וזאת משום שלכל פעולה בגוף יש קשר ישיר או היקפי למכלול שלם של פעולות אחרות.

כדאי לשים לב לדף ההסבר המצורף לכל תרופה ובמיוחד בקטגוריה של תופעות הלוואי, שם נוכל למצוא קשרים לבעיות תפקודיות נוספות שאותה תרופה עלולה לגרום וחשוב מאוד לשים לב גם לפרטים הקטנים ולא לזלזל בסחרחורת או בחילה שלא הופיעו לפני נטילת התרופה, וכמו כן לשינויים רגשיים ונפשיים שלא יצוינו באותו דף הסבר. לדוגמא, הנה כמה שאלות שעלינו לשאול את עצמנו: שיטת הטיפול הקונבנציונאלית מחלקת את גוף האדם למערכות, ולכן לכל הפרעה בתפקוד נוכל למצוא מומחה המתמחה באיבר ובמערכת הספציפית אליו הוא משתייך כגון: אורולוג, נוירולוג, גניקולוג, אף אוזן גרון וכו'. מהי הסבירות כאשר אדם הפונה לרופא משפחה ומתלונן על אלרגיות, דלקת בעין, כאבים בגב ודיכאון יופנה למספר מומחים שונים? האם הוא חולה במספר מחלות? למה לקחת תרופה כאשר הרופא מחליט שסיבת המחלה אינה ידועה? למה האדם החולה במחלה כרונית לעולם אינו זוכה להפסיק את התרופות שאותן נוטל? או יותר מזה - למה אדם החולה במחלה כרונית לעולם אינו מתרפא?

יתרה מכך, הגוף מתרגל לאותם חומרים ומפתח התנגדות, ואז מוחלפות התרופות באחרות ולרוב מתווספים למרשמים עוד תרופות המונעות את תופעות הלוואי של האחרות. האם מוצדק לתת תרופה אנטי דיכאונית מסוימת הגורמת בטווח רחוק לפגיעה בכבד או במעי ושלא נדבר על כוח הגברא (שרק זה לכשעצמו מוביל לדיכאון) לאדם הסובל שאינו מסכן את עצמו ואת סביבתו? לא נשאל את עצמנו ע"י ההגיון הפשוט שברשותנו, האם לשיטת טיפול כזאת יש מטרה להביא את האדם לריפוי או שעלינו לשמור עליה כאופציה ב' ולחפש אלטרנטיבות שונות שאולי בעזרתן יום אחד נחזור להרגיש טוב ללא תנאי תרופתי?

שיטת הטיפול ההומאופטית מתבססת על ההבנה שלכל תוצאה יש סיבה, ולכן שיטת הטיפול הזו חותרת אחר טיפול במקור הבעיה.

על פי שיטת הטיפול ההומאופטית, הסימפטומים אשר מופיעים אצל האדם הם רק סימני הדרך למקור הבעיה - לשורש אחד שממנו יוצאים עשבים שוטים. לעולם לא יפעל אדם כנגד הסימפטום אלא בצורה אשר דומה לו לפי עיקרון "דומה בדומה מרפא" (ההפוך לעיקרון השיטה הקונבנציונאלית), אשר אותו הציג סמואל האנמן לפני כשני יובלים, ושעליו מושתתת כל תורת ההומאופטיה. כדי להסביר כיצד הגיע האנמן לרעיון זה אפרט על דרך מציאת התרופה ההומאופטית והתאמתה למטופל.

פוטנץ

השם של התרופה ההומאופטית אשר משמעותו: דילול.

רמדי

שם נוסף לתרופה ההומאופטית. חומר מסוים אשר נלקח מהחי, מהצומח או מהדומם מדולל במים מזוקקים או אלכוהול (תלוי באופי החומר - לדוגמא: נפט לא מתרכב עם מים). בדומה לחיסון, החומר נעלם בתוך המים עד אשר אין יותר חומר בצורתו הגולמית - אף לא מולקולה אחת. למעשה מה שכן נשאר זה רק המידע של החומר, המתמטיקה. היום כבר יודעים שעל פי תורת הקוואנטים, למים יש יכולת מופלאה לזכור את תכונות החומר, אך עם זאת אין עדיין מיכשור שיכול לבדוק מה כן נשאר במים לאחר הדילול, מה שגורם עד היום לחובקי הרפואה הקונבנציונאלית לשלול את שיטת הטיפול ההומאופטית בטענה כי מדובר בתרופות פלסיבו והרבה פסיכולוגיה עצמית.

ניסוי ותהייה

כל פוטנץ (חומר מדולל) נוסה על מאות אנשים בריאים, נשים וגברים, מרקע דמוגראפי שונה. אותם אנשים נקראו נסיינים ותהליך הניסוי נקרא Proving. אותם אנשים אשר קיבלו על לשונם את הפוטנץ החלו לדווח על סימפטומים אשר לא הופיעו לפני עריכת הניסוי.

כל הסימפטומים נרשמו בקפידה ע"י רופאים ששיתפו פעולה עם הניסוי של האנמן מהרמה הכללית ועד לרמה של דקויות פרטניות ואינדיבידואליות כגון: זמן הופעת הסימפטום, מיקום, תחושה, רגש ומחשבות, וכן את הפעולות אשר עשו כדי להקל על הסימפטום או דברים שגרמו להחמרה בסימפטום. לדוגמא: כאב ראש מופיע ב- 10 בבוקר, מורגש מעל העיניים, סוג כאב – לוחץ, הטבה משתיית משקה חם, הרעה מאוויר קר וכו'.

כעבור פרק זמן מלקיחת הפוטנץ, פסקו הסימפטומים להופיע ונעלמו מעצמם. לאחר מחקר של עשרות שנים לקח סמואל האנמן את כל תיעודי הסימפטומים אשר יצאו בעקבות ה- Proving וכתב את ספר ה"מטריה מדיקה" (Materia Medica) של ההומאופטיה.

כאשר הופיע בקליניקה של האנמן מטופל אשר התלונן על סימפטומים מסוימים, הוא קיבל תרופה טבעית שהותאמה לו בצורה אינדיבידואלית על פי העיקרון "דומה בדומה מרפא", דהיינו מינוס ומינוס יוצר פלוס.

בעודו מתרגם ספר פילוסופיה של הפיזיקאי "קול" נתקל האנמן בתיאוריה בנושא תדרים הסוברת שכאשר שני תדרים בעלי אותו אופי נתקלים זה בזה, החזק מביניהם מבטל את החלש. מכאן הוא הבין כי למעשה תהליך ה- Proving יצר באדם מחלה מלאכותית שיש לה התחלה וסוף.
למה מלאכותית? כיוון שכל אותם סימפטומים שהופיעו היו ללא ממצאים פתולוגים. הכוונה שאדם שדווח על כאב גרון והרגשה של קושי בבליעה, ולאחר בדיקה לא נמצא וירוס או סימן לדלקת, פריחה הופיעה על העור ונעלמה תוך יום ללא הרגשה של גירוד או חום וכדומה.

התאמת התרופה

ההתאמה נעשית ע"י אבחנה מבדלת. מספיק ששני אנשים התלוננו על אותם סימפטומים, אבל רק לאחד יש הטבה מחום ולשני הרעה מחום, התרופה משתנה בהתאם – דבר שאין בשיטה הקונבנציונאלית, שם תרופה יכולה להינתן לאוכלוסיה שלמה. רק מסיבה זו אל לכם לסור לבתי המרקחת ולקנות תרופות הומאופטיות שונות. בעלי העסק כמובן ישמחו לשלשל לכיסם את כספכם היקר ואף אחד לא יספר לכם שאולי תעשו על אותו פוטנץ Proving כמו אותם נסיינים.

במדינת ישראל אין עדיין שום חוק בנוגע לתרופות ההומאופטיות או למטפלים בעזרתן, לכן חברות שרוצות להתפרנס על גבו של הצרכן שאינו בקיא בנושא ידאגו לעורר את מודעות האזרח בנוגע לרפואה "טבעית" ועם זאת יבנו על חוסר הידע של הציבור כדי למכור לו משחות ותרופות שונות המעורבבות עם כמה חומרים מדוללים, וזאת כמובן כדי להתפרנס כמו כולם בכבוד. אם רכשתם תרופה הומאופטית בבית המרקחת בהתייעצות הרוקח כנגד דלקות האוזניים של ילדכם (דבר שמאוד נפוץ היום לצערי), הדלקת אולי נעלמה, אך נסו להבחין עם חלו שינויים בהתנהגות הילד או האם הופיעו סימפטומים חדשים מאז השימוש בתרופה, וזכרו תמיד שרוקחים הם לא הומאופטים בדיוק כפי שהם אינם רופאים.